למה המגזר השלישי משלם "קנס" של מיליונים על עשייה חברתית? הגיע הזמן להוציא את מס השכר מהצללים.
מס השכר נתפס כמעט אצל כולם כגזירת גורל. בניגוד למגזר העסקי, שבו ממסים רווחים, המדינה בחרה למסות את התשומה המרכזית של המגזר החברתי: ההון האנושי.
"בעמותה עם עלות שכר שנתית של 15 מיליון ש"ח, המדינה גובה למעלה ממיליון שקלים בכל שנה – כסף שיכול היה לממן עוד כ-6 משרות שטח מקצועיות."
הזינו את עלות השכר השנתית בארגון וגלו כמה כסף המדינה לוקחת מהמטרות החברתיות שלכם:
תשלום מס שכר שנתי:
₪0
שווי אובדן משרות (לפי 200k עלות מעביד):
0
בגלל פער של 10.5% בין המע"מ למס השכר, עמותות נדחפות להעסקה ישירה במקום לרכוש שירותים מקצועיים חיצוניים. עיוות ניהולי שלא חל על גוף עסקי.
המדינה מעבירה תקציבים דרך מבחני תמיכה, רק כדי לגבות חלק משמעותי מהם בחזרה כמיסוי שכר. כסף שנועד לשינוי חברתי חוזר לקופת המסים.
ללא עבודת הגיוס של העמותות, "כסף חדש" מקרנות בחו"ל כלל לא היה נכנס למדינה. המדינה "גוזרת קופון" על דולרים שנועדו להיאבק במדיניותה.
במדינות המפותחות בעולם, המדינה היא שותפה – לא גובה מסים
המדינה מגדילה כל תרומה לארגון ב-25% כהחזר של מס שהיה אמור להשתלם. המשאבים חוזרים לשירותים החברתיים.
מנגנון פיצוי מיוחד מאפשר לעמותות לקבל החזרים על המע"מ ששילמו, מתוך הכרה בתרומתן לאספקת שירותים ציבוריים.
איך ייתכן שארגונים שיודעים לשנות חוקים ולהזיז הרים למען אחרים, משלימים עם מס שחונק אותם? האחריות שלכם כמנהיגים היא לוודא שהכסף מנוצל למטרה החברתית.